התנהגות פסיבית⁻אגרסיבית מאופיינת בדפוס של עוינות פסיבית והימנעות מתקשורת ישירה. חוסר מעש שבו פעולה מסוימת נהוגה מבחינה חברתית היא אסטרטגיה פסיבית⁻אגרסיבית אופיינית. לעיתים מוחה מקורבים על התנהגות כזו, ומעורר התרגשות או בלבול. אנשים שהם מקבלי התנהגות פסיבית⁻אגרסיבית עשויים לחוות חרדה עקב המחלוקת בין מה שהם תופשים לבין מה שאומר העבריין. מתוך ויקיפדיה

התנהגות פסיבית⁻אגרסיבית (באנגלית: Passive⁻aggressive behavior; על פי האקדמיה ללשון העברית: התנהגות תוקפנית⁻סבילה) משמעותה חוסר משמעותי בביטויי כעס ישירים. במקום לכעוס באופן ישיר, אדם יבטא את כעסו בשתקנות, עקשנות, סרבנות, ולעיתים בצורות של דחייה וחוסר יעילות קיצוני והתנגדות פסיבית לציות להנחיות של סמכות, במצבים בין⁻אישיים או מקצועיים; או אי⁻ביצוע מתמשך של משימות שתחת אחריותו (המפורשת או הנרמזת) של אותו אדם. לדוגמה, כאשר אדם פסיבי⁻אגרסיבי נדרש ללכת לאירוע (למשל מסיבה) שאינו מעוניין להשתתף בו, הוא יזדקק לזמן רב להתארגן, עד כדי כך שהאירוע יהיה לקראת סיום כאשר הוא יגיע אליו. השארת פתקים או הודעות, כדרך להימנעות מוויכוח או עימות, היא גם סמן של התנהגות פסיבית⁻אגרסיבית. מתוך ויקיפדיה

התנהגות נחילית, התנהגות נטילת סיכונים, התנהגות נסיגה, התנהגות סבילה⁻תוקפנית, התנהגות פסיבית אגרסיבית, התנהגות פרו חברתית, התנהגות צרכנים, התנהגות שוללנית, התנודה הצפון אטלנטית, התנוונות המקולה