א
א
א
1.
היה מלא מדי עד שנקרע ותוכנו נשפך, עלה על גדותיו; התפוצץ; התבקע
2.
התמלא ברגשות עזים וסוערים, התקשה להכיל את רגשותיו. "הבעל התפקע מרוב קנאה לאשתו." "הכדורגלן התפקע מעצבים כששרקו לו פנדל."
3.
צחק מאוד, התגלגל מצחוק. "הקהל התפקע מכל בדיחה של הבדרן."
התפקעתן מילון - התפקעתן הגדרה מילונית - מילון עיברי התפקעתן - פירוש התפקעתן
v,peg,i
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
