עמד למות; היה בשלבי מוות. "הפצוע גסס במשך שעות עד שהגיע לבית החולים." "החולה גסס בביתו מוקף בבני משפחתו." "לאחר הפציעה הקשה הסוס גסס זמן קצר ומת."

גּוֹסֵס הוא כינוי הלכתי לאדם העומד למות. אין גבול ברור מתי נחשב אדם לגוסס, אך בדרך כלל הכוונה לאדם ברגעיו האחרונים קודם מותו. להלכה אדם גוסס דינו כחי, אך ישנם דינים מיוחדים הנוגעים לגוסס. מתוך ויקיפדיה