בקליט (באנגלית: Bakelite) הוא גרסה מוקדמת של פלסטיק, והוא השם הנפוץ של התרכובת polyoxybenzylmethylenglycolanhydride. הבקליט הוא שרף תרמוסטי (שלא ניתן להתיך) שנוצר באמצעות תגובת אלימינציה של פנול עם פורמלדהיד. הבקליט פותח על ידי ליאו בקלנד (Leo Baekeland; 1944⁻1863), כימאי אמריקני ממוצא בלגי בשנת 1907 בניו יורק. מתוך ויקיפדיה

חומר פלסטי סינתטי קשיח, מן הפלסטיקים הראשונים שיוצרו בתעשייה, ששימש בין השאר לייצור ידיות, מכשירי חשמל וחלקי בידוד. "ברדיו הישן היו כפתורים עשויים בקליט." "ידית הסיר יוצרה מבקליט עמיד לחום." "אספנים מחפשים טלפונים עתיקים עם מעטפת בקליט."

בקלוואה, בקלווה, בקלז'בו, בקליאו, בקליאן, בקליים, בקמיינסטר פולר, בקמינסטר פולר, בקמינסטר פיולר, בקנבאואר