שם פעולה של נִגְזַר: נבע; הוסק

היות נגזר

היות דבר נגזר מדבר אחר; הסקה או היווצרות של מסקנה מתוך טענה או נתונים. "מן ההנחות האלה נובעת היגזרות ברורה של המסקנה." "במאמר נדונה היגזרות המשפטים מכללי היסוד של המערכת." "היגזרות התוצאה מן הנתונים הוצגה באופן שיטתי."

הִגָּזְמוּת, הִקָּצְצוּת

הִגָּזְמוּת, הִקָּצְצוּת

אפשרות להשוות בין שני דברים דומים, ולהבין מהאחד איך יש לנהוג בשני. "שר הפנים טען שאין גזירה שווה בין פליטים המבקשים מקלט לבין מהגרי עבודה."

תקנה, חוק או הוראה שיש בהן כדי לפגוע ולהקשות

חלק ממעגל התחום בין שני רדיוסים והקשת שביניהם. "בתרשים סומנה גזרה שזוויתה שישים מעלות." "שטח הגזרה תלוי באורך הרדיוס ובמידת הזווית המרכזית."

אזור או תחום מוגדר ונבדל. "כל גזרה בארגון מופקדת על תחום אחר של פעילות." "העיר חולקה לכמה גזרות לצורך ניהול יעיל יותר."

אופן עיצובו או חיתוכו של בגד. "המעיל נתפר בגזרה רחבה ונוחה." "אני מחפשת שמלה בגזרה ישרה." "החצאית בגזרה מחמיאה ופשוטה."

מבנה הגוף, ובייחוד מראהו החיצוני של הגוף. "היא מקפידה על פעילות גופנית כדי לשמור על הגזרה." "השמלה הדגישה את הגזרה האלגנטית שלה."

מרחב פעולה צבאי שבו פועל כוח מול אויב או מבצע משימה מוגדרת. "הכוחות הועברו לגזרה הצפונית בעקבות ההסלמה." "המפקד קיבל אחריות על גזרה רחבה לאורך הגבול."