דִּיסוֹנַנְס (צְרִימָה, או צְרִיר) (Dissonance - בלטינית, dis: חוסר, sonus: קול) הוא שילוב של שני תווים או יותר, היוצר מצב של חוסר הרמוניה, וצורם לאוזן. הדיסוננס שואף "להיפתר" לקונסוננס, משמע לעבור ממצב לא⁻הרמוני, מתוח, למצב הרמוני מאוזן, בו הצלילים משלימים זה את זה, מגבירים את התהודה אחד של השני ואינם צורמים לאוזן. מתוך ויקיפדיה

שאינו יוצר הרמוניה או התאמה; במיוחד במוזיקה: יוצר מתח צלילי ואי⁻נעימות יחסית לאוזן. "המלחין שילב ביצירה אקורדים דיסוננטיים כדי ליצור מתח מוזיקלי." "הצליל הדיסוננטי בלט על רקע הלחן השקט." "השילוב בין המרכיבים יצר רושם דיסוננטי ולא הרמוני."

דיסומיה חד הורית, דיסומיים, דיסונאנס, דיסונאנס קוגנטיבי, דיסונאנס קוגניטיבי, דיסוננט קוגנטיבי, דיסוננס, דיסוננס לאחר קבלת ההחלטה, דיסוננס קוגנטיבי, דיסוננס קוגניטיבי