השילוש הקדוש (ארמית: תְּלִיתִיוּתֶא קַדִישְׁתָּא, בכתיב סורי: ܬܠܝܬܝܘܬܐ ܩܕܝܫܬܐ; יוונית: Αγία Τριάδα, לטינית: Sancta Trinitas) הוא אמונת יסוד בנצרות אשר מתייחסת למהותו של האלוהים ולפיה, אף שקיים רק אל אחד, לאל שלוש פנים הזהות במהותן, אך כל אחת גם בעלת אישיות נבדלת ועומדת בפני עצמה – האב, האל הבן או הלוגוס האלוהי שהתגשם בבשר בישו, ורוח הקודש. השילוש הוא עקרון אמונה עליון כמעט בכל הכנסיות מאז המאה הרביעית, כשהחולקים על כך סומנו כמינים. יש כיום אך קומץ של קבוצות המגדירות את עצמן נוצריות ושוללות אותו, אם כי היתר בדרך כלל לא מקבלות אותן כלגיטימיות. השילוש מבוסס בין היתר על הכתוב בברית החדשה בספר מתי כ"ח:י"ט, . לפי הפרשנות הנוצרית האורתודוקסית, רעיון זה מופיע בבירור במקומות רבים בברית החדשה, בייחוד ברישומי ההטבלה של ישו בבשורה על פי לוקאס. עקרונות השילוש אושררו, בוררו ונוסחו על ידי הכנסייה במאה ה⁻4 ומאה ה⁻5 בתגובה לרעיונות כפירה שונים. העיסוק התאולוגי בשילוש הוסיף להעסיק את הזרמים הנוצריים השונים, בעצימות משתנה, מאז ועד ימינו. מתוך ויקיפדיה

באמונה הנוצרית, תפיסה שלפיה האל הוא אחד המתקיים בשלוש הוויות או ישויות: האב, הבן ורוח הקודש. "בדיון על תיאולוגיה נוצרית הוזכרה תפיסת השילוש כאחד מעיקרי האמונה." "המרצה הסביר כיצד רעיון השילוש התעצב במסורת הכנסייתית." "הספר עוסק במחלוקות היסטוריות סביב פירוש השילוש."

השילוח (כתב עת ישראלי), השילוח (כתב עת), השילומים, השילומים מגרמניה, השילוני, השילוש האנטי⁻קדוש, השילוש הבלתי אפשרי, השילוש הקדוש, השימוטו, השימוטו תירואידיטיס