הִתְיַסֵּר, הִתְעַנָּה, סָבַל

סובל ממחלת מין

שטוף זימה, בעל תאווה, חרמן

חול הוא חומר גרגרי המורכב מתוצרי בליה של סלעים ושאריות מינרליות של בעלי חיים. מתוך ויקיפדיה

חול, על פי המסופר בספר בראשית, היה בנו השני של ארם בן שם בן נח, ואחיו, בני ארם השמי: עוץ, גתר ומש. על פי הגרסה המופיעה בדברי הימים א' יש האומרים כי לא היה בנו של ארם כי אם אחיו, כלומר, בנו של שם. במצודת דוד נאמר: "אלו הד' [כלומר: עוץ, חול, גתר ומשך] היו בני ארם ולקצר חשבם בבני שם כי בני בנים הם כבנים". מתוך ויקיפדיה

גופו לא בריא, סובל ממחלה

(חולה על) אוהב מאוד

(חולה מ⁻) סובל מ⁻

מושחת, פגום

פציינט

גרגירי סלע ואדמה דקים. "הילדים בנו ארמון מחול על שפת הים." "הרוח העיפה חול אל תוך החצר." "המסלול כוסה בשכבה עבה של חול."

לקה במחלה; נעשה חולה. "הילד חלה בשפעת ונשאר בבית כמה ימים." "במהלך החורף רבים חלו בהצטננות." "הוא חלה לאחר שנחשף לקור במשך זמן רב."

חוכמת ההמונים, חוכמת המונים, חוכמת הנסתר, חוכמת ישראל, חוכר, חול (דמות מקראית), חול המועד, חול המועד סוכות, חול המועד פסח, חול השטן