קבלת גוון פנים בהיר בתגובה למבוכה או פחד

הפיכת דבר⁻מה ללבן או בהיר; הלבנה

היעשות לבן או בהיר יותר

חוסר חשיבות לעומת דבר⁻מה אחר

כעס מאוד; התמלא זעם. "כששמע על העוול שנעשה לתלמידים, חרה אפו מאוד." "חרה אפו של המנהל על ההפרה החוזרת של הנהלים." "אפו חרה בו לנוכח היחס המזלזל."

כַּעַס, זַעַם, רֹגֶז

חור הוא מקומו של ההעדר המתקיים בעצם מסוים, כגון פיסת בד שבה יש חור (כלומר אזור שבו אין בד). חור מסוג זה מאפשר לעבור מצד אחד של העצם לצדו האחר. בעצם תלתממדי, חור הוא לעיתים רק שקע בעצם (למשל חור באדמה), כלומר זהו חסר שאינו מאפשר מעבר מצד אחד של העצם לצדו האחר. בשני המקרים לחור אין קיום עצמאי – קיומו הוא חסר בעצם הסובב אותו. מתוך ויקיפדיה

בתנ"ך, חור הוא בן שבט יהודה, המוזכר בין מנהיגי העם לאחר היציאה ממצרים. מתוך ויקיפדיה

קטגוריה:שמות משפחה ביהדות תוניסיה מתוך ויקיפדיה

החורים הם עם שחי בצפון מסופוטמיה החל משנת 2500 לפנה"ס לערך בתקופת הברונזה הקדומה. היעלמם של החורים התרחש בסוף תקופת הברונזה המאוחרת בסוף המאה ה⁻13 לפנה"ס לערך. ההערכה הרווחת היא שמקור העם הוא בקווקז. מרכזם היה באזור שנקרא subartu באזור צפון החידקל ובאזור נהר החבור. לאחר מכן הקימו החורים מספר ממלכות קטנות בצפון מסופוטמיה וסוריה של ימנו. הממלכה הידועה ביותר שלהם נקראה ממלכת מיתני. החורים נזכרים בתעודות אכדיות, תעודות שנמצאו באל⁻עמארנה, באוגרית, בחתושש ובתל תענך שבעמק בית שאן, בתעודות שנכתבו בחורית במארי, וכן במקרא. מתוך ויקיפדיה

לבן או בהיר מאוד. "הקיר נצבע בגוון חיוור שכמעט נטה ללבן." "אור חיוור בקע מבעד לעננים." "על השולחן הייתה מפה בצבע חיוור ועדין."

בעל עור לבן מאוד ומראה חולני. "לאחר המחלה הוא נראה חיוור במיוחד." "פניה היו חיוורים מרוב עייפות." "התלמיד נכנס לכיתה חיוור ומותש."

חסר עוצמה וחיוּת; דהוי; קלוש. "זה היה חיקוי חיוור של המקור." "הקהל הגיב במחיאות כפיים חיוורות בלבד." "זיכרון חיוור מן הילדות עלה בו לפתע."

מעורר כעס

הכעיס, קומם. "חרה לו שהיא לא שמה אליו לב."

חוקת שווייץ, חוקת תורכיה, חוקתיות, חוקתנות עממית, חור, חור (חשמל), חור אבטחה, חור אחע, חור אל⁻עין, חור אלעין