סביל של חָטָא: עבר על החוק או על כללי המוסר; פשע. "הוא חטא בכוונה ופגע באדם חף מפשע." "מי שחטא יישא באחריות למעשיו." "לפי אמונתו, האדם חטא ועבר על מצוות הדת."

גרם לאחר לחטוא או לעבור על כללי המוסר. "המסית החטיא את חבריו במעשיו הפסולים." "לדבריו, המנהיג החטיא את הציבור והרחיק אותו מן הדרך הישרה." "המחנך הזהיר מפני תכנים העלולים להחטיא בני נוער."

לא פגע במטרה; לא קלע. "החלוץ בעט לשער אך החטיא." "היורה כיוון בזהירות, ובכל זאת החטיא את המטרה." "הטיל שוגר, אך החטיא את יעדו."