אמר או עשה דברים כדי לשאת חן בעיני מישהו, לרוב מתוך אינטרס. "הוא החניף למנהל בתקווה לקבל קידום." "היא החניפה למרצה לפני הגשת העבודה." "אל תחניף לו רק כדי לזכות בטובתו."

זכה לדברי חנופה; נהגו בו בחנופה. "המנהל הוחנף ללא הרף בידי עובדים שביקשו את קרבתו." "הוא הוחנף מן המחמאות המוגזמות שנאמרו לכבודו." "הסופר הוחנף בטקס על ידי דברי שבח שלא היו כנים תמיד."

בית הספר חנפי הוא אחד מארבעת בתי הספר הסוניים המסורתיים העיקריים לפסיקה אסלאמית. שם המילה שלה הוא חוקר קופאן מהמאה ה ⁻8, אבו צ'ניפה אן⁻נועם בן ת'אביט, "טביאי" ממוצא פרסי אשר השקפותיו המשפטיות נשמרו בעיקר על ידי שני תלמידיו החשובים ביותר, אבו יוסף ומוחמד אל⁻שייבאני. מתוך ויקיפדיה

אדם המעמיד פני מוסרי או מאמין, אך בפועל אינו נוהג לפי העקרונות שהוא מציג; צבוע, מתחסד. "הוא הציג את עצמו כאיש עקרונות, אך רבים ראו בו חנף." "הסופר תיאר את הדמות כחנף המסתיר את מניעיו האמיתיים מאחורי חזות מוסרית." "אין לסמוך על חנף שמרבה להטיף לאחרים ואינו מקיים בעצמו את דבריו."