טייגה או טַיְגָּה (ברוסית: тайга́, ); במקור ממשפחת השפות האלטאיות) היא ביומה המאופיינת ביערות מחטנאים המורכבים בעיקר מאורנים, אשוחיות וארזיות. מתוך ויקיפדיה

אזור אקולוגי של יערות מחטניים צפופים באזורים צפוניים קרים, בעיקר בסיביר, בקנדה ובאלסקה. "הטאיגה משתרעת על פני שטחים נרחבים בצפון אסיה ובצפון אמריקה." "יערות הטאיגה מאופיינים בעיקר בעצים מחטניים ובחורף ממושך." "חוקרים בודקים כיצד שינויי האקלים משפיעים על אזור הטאיגה."

טאיאסו לבן⁻שפתיים, טאיבה, טאיבי, טאיג'ונג, טאיגאטוס, טאיגטוס, טאיה, טאיה ואלקירי, טאיו קרוז, טאיואן