שם פעולה של נִטְבַּע.

שם פעולה של נִטְבַּע.

שם פעולה של נִטְבַּע: "המטבע נטבע עמוק בבוץ לאחר הגשם." "חותם המלך נטבע בשעווה הרכה." "האותיות נטבעו בלוח המתכת בתהליך הייצור."

גרימה לאדם או ליצור חי לטבוע במים. "החוק אוסר על הטבעה מכוונת של בעלי חיים." "הנאשם הורשע בניסיון הטבעה של קורבנו בנהר."

סימון בחותמת, השארת סימן

ייצור מטבעות

קליעה לסל בכדורסל בקירוב כך שהיד כבר אוחזת בטבעת הסל

טבעת שמציינת זכייה באליפות בליגות ספורט שונות, כגון ה⁻NBA

טבעת שנותן בן זוג לבת זוגתו במהלך הצעת נישואין, וקבלתה מהווה הסכמה להתחתן

מצב מעיק שקשה לתפקד ולחיות בו כראוי

טבעת הניתנת בטקס הנישואין כסמל לקשר הזוגי. "בטקס החתונה העניק החתן לכלה טבעת נישואין." "היא עונדת את טבעת הנישואין על אצבע ידה השמאלית." "איבוד טבעת הנישואין גרם לה עוגמת נפש רבה."

תכשיט עגול שעונדים על אצבע. "היא ענדה טבעת זהב על אצבעה." "החתן והכלה החליפו טבעות בטקס." "הטבעת הייתה משובצת באבן קטנה."

צורה עגולה או היקפית; מעגל. "עשן עלה מן המדורה בצורת טבעות דקות." "סביב כוכב הלכת נראתה טבעת בהירה." "נוצרה טבעת של קצף סביב שפת הכוס."

(טבעות) חלק עגול המקיף פתח או גוף גלילי ומשמש לחיזוק, לאחיזה או לחיבור. "הוא אחז בדלי באמצעות טבעת המתכת המחוברת אליו." "הטבעת שעל המכסה הקלה על פתיחתו." "בקצה העמוד הותקנה טבעת לחיבור החבל."