שם פעולה של נִטְמָא: נעשה טמא; איבד את טהרתו. "הכלי נטמא במגע עם דבר טמא." "לפי ההלכה, האדם נטמא ונזקק לטהרה." "המאכל נטמא ולכן לא היה מותר לאוכלו בתנאים מסוימים."

הפיכה לטמא, הפיכה ללא טהור

הִזְדַּהֲמוּת, הִתְלַכְלְכוּת, הִסְתַּאֲבוּת

מקור הרוע

מקור הרוע

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש. טָהֳרָה היא העדר הטומאה, על ידי הימנעות מהיטמאות או על ידי היטהרות מהטומאה לאחר שנוצרה, והיא תנאי לגישה אל הקודש. במשמעות רחבה יותר, גם הדברים הגורמים לטומאה, כגון בית קברות, נקראים "טמאים", והיעדר גורמים כאלו נקרא "טהרה". מתוך ויקיפדיה

לא טהור, לא קדוש; משוקץ; מחולל

חוסר טוהר; זוהמה; טינופת. "יש להקפיד על ניקיון כדי למנוע טומאה במקומות ציבוריים." "החדר היה מלא טומאה והזנחה." "במקורות היהודיים נדונה טומאה בהקשרים דתיים והלכתיים."

טלרפואה, טלשאי, טלשה, טלשיאי, טמ"ס, טמא מת, טמאגו, טמאוליפס, טמאני הול, טמבוב