שם פעולה של נִכְלַם: התבייש; חש מבוכה או בושה. "הוא נכלם כאשר הבין שטעה מול כל הכיתה." "הילדה נכלמה מן המחמאה הפתאומית שקיבלה." "נכלמתי לשמוע שדבריי פגעו בו."

ביוש, ביזוי, השפלה

בושה גדולה, ביזיון, קלון, חרפה

בושה. "דבריו הפוגעים מילאו אותה כלימה." "הוא עמד לפני הקהל בתחושת כלימה עמוקה." "המעשה נחשב מקור לכלימה בעיני בני המשפחה."