בבלשנות, מורפמה (בעברית: צורן או צורה לשונית) היא היחידה הלשונית הקטנה ביותר שממנה מורכבת מילה, והיוצרת ונושאת משמעות למילה זו. לעיתים המורפמה אינה יכולה להתקיים כמילה לעצמה, וכך גם אין לה משמעות עצמית, אלא במחובר. מתוך ויקיפדיה

יחידת שפה מינימלית בעלת משמעות, יכולה להיות תחילית, אמצעית או סופית; צורן

מורפיזם סופי, מורפין, מורפין דיאצטט, מורפינג, מורפיקס, מורפריסבורו, מורצ'יילאגו, מורצ'ילאגו, מורצושלאג, מורצצושלאג