כינוי לפתח⁻תקווה, בשל היותה המושבה הראשונה בארץ ישראל

מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק. השימוש במונח "מושבה" (בימי תחיית השפה העברית נעשה שימוש גם במונח "קולוניה", שכיום מהווה מושג אחר לגמרי) לאפיון צורת התיישבות ישראלית זו מקורו, בין השאר, בתחום המושב היהודי ובמושבות היהודיות החקלאיות בדרום האימפריה הרוסית במאה ה⁻19. מתוך ויקיפדיה

ארץ או חבל ארץ הנתונים לשלטונה של מדינה אחרת, בדרך כלל בלי זכויות אזרח מלאות לתושביהם; קולוניה. "במאה התשע⁻עשרה הקימו מדינות אירופה מושבות באפריקה ובאסיה." "המאבק לעצמאות במושבה נמשך שנים רבות." "תושבי המושבה דרשו ייצוג פוליטי וזכויות אזרח."

קבוצה של בעלי חיים, ובייחוד חרקים, החיים יחד ותלויים זה בזה. "בחצר התגלתה מושבה גדולה של נמלים." "החוקרים עקבו אחר התנהגותה של מושבת דבורים במשך הקיץ." "המזון נישא אל המושבה על ידי הפועלות."

יישוב חקלאי בישראל המבוסס על משקים פרטיים, מצורות ההתיישבות הראשונות של החלוצים בישראל. "המושבה הוקמה בסוף המאה התשע⁻עשרה על אדמות שנרכשו באזור." "במושבה התפרנסו רוב התושבים מעבודה במשקים פרטיים." "כמה מן המושבות הראשונות הפכו עם השנים לערים גדולות."

טריטוריה הנשלטת בידי מדינה זרה; קולוניה. "המדינה שלטה במושבה שמעבר לים במשך עשרות שנים." "תושבי המושבה נאבקו להשגת עצמאות מן השלטון הזר." "במאה התשע⁻עשרה הקימו מעצמות אירופה מושבות רבות באפריקה."

קבוצה של אנשים בעלי מאפיין משותף, כגון לאום או מקצוע, החיים יחד במקום אחד. "בעיר פעלה מושבה קטנה של סוחרים זרים." "המושבה האמריקנית בירושלים התגבשה סביב מוסדות קהילתיים משותפים." "בשכונה התפתחה מושבה של אמנים צעירים."

קבוצה של בעלי חיים החיים יחד ותלויים זה בזה. "החוקרים עקבו אחר התפתחותה של מושבת פינגווינים בחוף." "מושבת עטלפים גדולה חיה במערה במשך שנים רבות." "הדבורים שבו אל המושבה עם רדת הערב."

מושב עזריאל, מושב פורת, מושב צופית, מושב שיתופי, מושב שרשרת, מושבה בריטית, מושבה יוונית, מושבה כנרת, מושבה מגדל, מושבה צבאית