סאקוקו (ביפנית: 鎖国 – ארץ נעולה) הייתה מדיניות יפנית של התבדלות שהונהגה בידי שוגונות טוקוגאווה בתקופת אדו והמשכה עד נפילת השוגונות ברסטורציית מייג'י. מדיניות זו מנעה כניסה של זרים למדינה (פרט להולנדים שהורשו לעגון באי המלאכותי דג'ימה בלבד) ומנעה יציאה של יפנים מהמדינה תחת איום בעונש מוות. מדיניות זו חוקקה בידי השוגון טוקוגאווה איאמיצו בשורה של צווים שפורסמו בין השנים 1633–1639 ונשארה בתוקף עד שנת 1853 עם הגעתן של הספינות השחורות של קומודור מת'יו פרי ופתיחתה של יפן למסחר עם המערב. עזיבה של יפנים את המדינה הותרה רק בשנת 1868 עם רסטורציית מייג'י. מתוך ויקיפדיה

מדיניות הבדלנות של יפן בתקופת אדו, שבמסגרתה הוגבלו מאוד הקשרים עם מדינות זרות ונאסרה או הוגבלה מאוד כניסת זרים למדינה. "בתקופת הסאקוקו צומצמו מאוד קשרי המסחר של יפן עם מדינות זרות." "חוקרים רבים רואים בסאקוקו כלי לחיזוק שליטת השוגונות." "סיום מדיניות הסאקוקו הוביל לפתיחתה ההדרגתית של יפן לעולם."

סאקו דיפנס Mk⁻19, סאקו וונצטי, סאקו קונדה, סאקוביטריל, סאקוני, סאקורה, סאקורה (אנימה), סאקורה (סדרה מצוירת), סאקורה (סדרת טלוויזיה), סאקורה לוכדת הקלפים