שבאית היא שפה שמית דרום⁻ערבית עתיקה שדוברה על ידי הסבאים (הקשורים, לפי המסורת, למלכת שבא) באזור תימן של ימינו עד המאה ה⁻8 לספירה. שְׁבָאִיתhttp://docshare04.docshare.tips/files/20434/204346471.pdf (או סָבָּאית; בערבית: السبئية אל⁻סַבַּאִ'יָה) הייתה שפת דרום⁻ערבית עתיקה שדוברה בין כ⁻1000 לפני הספירה למאה ה⁻6 לספירה, בפי אנשי ממלכת סבא. היא שימשה כשפה כתובה בידיהם ובידי כמה עמים אחרים בציוויליזציה העתיקה בדרום חצי האי ערב, כולל ממלכת חמיָר, החשידים, הצִרְוואחים, ההוּמלַנים, הע'יימאנים והרדמאנים. מתוך ויקיפדיה

שפה שמית עתיקה מדרום חצי האי ערב, המתועדת בכתובות מממלכת שבא. "החוקרת מתמחה בפענוח כתובות סבאיות מן האלף הראשון לפני הספירה." "בקורס לבלשנות שמית למדו על הסבאית לצד המינאית והקטבאנית." "כמה מן הכתובות שהתגלו בתימן נכתבו בסבאית."

סבאט, סבאטון, סבאטיק, סבאיה, סבאים, סבאלבארד, סבאלברד, סבאלראי, סבאס, סבארו