הצתה, עוררות, גרימה

נפיחה (בסלנג: פְלוֹץ, נאדכנראה מגיע מהמילה⁻ נאד/נאדות⁻ כלי עור שהיו משמשים לאחסון יין, מים או חלב⁻ כמו מימיות. הביטוי נאד נפוח, היינו שניפחו אותו באוויר., פוּקייתכן שמגיע מהמילה הארמית⁻ 'פוק' שפירושה 'צא', כמו 'פוק חזי'⁻ צא וראה. או עָרֹט. בהגייה מיושנת: "שחרר" או "הפריח יונים") היא פליטת גזים דרך פי הטבעת כתוצר לוואי של פעולת מערכת העיכול. מתוך ויקיפדיה

פח הוא מתכת שעובדה ליריעות דקות על ידי ריקוע או ערגול. מתוך ויקיפדיה

פחה (מקור ארמי שמגיע מאכדית) הוא תואר של מושל. במקור, שימש התואר באימפריה הפרסית, אשר הייתה מחולקת לאזורים אדמיניסטרטיביים הנקראים פחוות, שנכללו בתוך אזורים גדולים יותר, הנתונים למרותם של האחשדרפנים. נחמיה מתואר בתנ"ך כמי שנשא בתואר זה, ושלט בפחוות יהודה. מתוך ויקיפדיה

מפקד, מושל או פקיד גבוה בפרס העתיקה, באימפריה העותומאנית או במצרים

כינוי לאדם שרגיל או מצפה שישרתו אותו. "כל שנייה תביא לי, תביא לי, ממש פחה זה."

מילא דבר מה בגז או באוויר; הכניס או השרה בתוכו. "הכבאי הפיח חיים בגחלים הכבויות עד ששבו לבעור." "הרוח הפיחה עשן סמיך אל תוך החדר." "המשאבה הפיחה אוויר במזרן המתנפח."

הוציא אוויר מפיו; נשף. "הוא הפיח באצבעותיו הקפואות כדי לחמם אותן." "הילד הפיח בעדינות בנוצה והיא התרוממה באוויר." "הרופא ביקש ממנו להפיח אל תוך המכשיר."

פחד ראשוני, פחד, אי ודאות וספק, פחד, אי⁻ודאות וספק, פחדיו של האדם החכם, פחדרון בארון, פחווה, פחוות יהודה, פחומיוס, פחון, פחונים וחלומות