תמך במעשה, באמירה וכדומה; צידד בהם. "חלק מן המשתתפים הצדיקו את החלטת הוועדה." "העיתון הצדיק את פרסום הכתבה בטענה שיש בה עניין ציבורי." "הוא הצדיק את עמדת חברו בדיון."

נתן צידוק לדבר; נימק או תירץ אותו. "הנאשם הצדיק את התנהגותו בתרופות שהוא נוטל." "קשה להצדיק את האיחור החוזר באותם תירוצים." "היא ניסתה להצדיק את החלטתה בנימוקים מקצועיים."

"הקהילה הכירה בו כבעל צדקה שתרם בסתר למשפחות נזקקות." "בעל הצדקה תמך במוסדות חינוך ורווחה בעירו." "בספרות הרבנית משבחים בעל צדקה על נדיבותו ומעשיו הטובים."

אישה ישרה, מוסרית והגונה, הנוהגת לפי ערכים דתיים או מוסריים גבוהים. "בקהילה ראו בה אישה צדקת, המסייעת לעניים ולחולים." "המסורת מתארת את רחל כאישה צדקת ובעלת אמונה עמוקה." "היא נודעה כצדקת שחייה הוקדשו לעשיית חסד."

עזרה כספית או חומרית הניתנת לנזקקים שלא למטרת רווח. "הקהילה אספה צדקה למשפחות נזקקות לפני החג." "הוא נוהג לתת צדקה בסתר." "ארגון הצדקה חילק מזון ובגדים לנזקקים."