קלמית (באנגלית: Shawm; בגרמנית: Schalmei) הוא כלי נגינה מימי הביניים והרנסאנס, ממשפחת כלי הנשיפה מעץ, שהיה בשימוש באירופה מן המאה ה⁻12 (לכל הפחות) עד המאה ה⁻17. הקלמית התפתחה מן הזורנה המזרחית והיא עצמה הורתו של האבוב המודרני. גוף הקלמית נחרט בדרך כלל מחתיכת עץ אחת, והוא מסתיים בפעמון הולך ומתרחב, דומה לזה של חצוצרה. מן המאה ה⁻16 ואילך ייצרו קלמיות בכמה גדלים, מסופרנינו ועד באס נמוך, וניתן היה לנגן יצירות לארבעה או חמישה כלים על ידי הרכב שכלל רק קלמיות. מתוך ויקיפדיה

כלי נגינה עתיק מעץ ממשפחת כלי הנשיפה. "במוזיאון הוצגה קלמית עתיקה מתקופת המקרא." "הנגן הפיק צלילים רכים מן הקלמית." "בספרות הקדומה נזכרת הקלמית ככלי נשיפה פשוט."

קלמיטי ג'יין, קלמיטי ג'יין (סרט), קלמין, קלמין (מינרל), קלמיקיה, קלמן אהרון ברתיני, קלמן בר, קלמן גוטנבוים, קלמן גוטענבוים, קלמן גרנייה