בעל תאוות רבות, הנוטה לרדוף אחר סיפוק תשוקותיו. "הדמות בספר מוצגת כאדם תאוותן שאינו יודע שובע." "המבקר תיאר את השליט כתאוותן וכמי שמעמיד את הנאותיו מעל טובת הציבור." "התנהגותו התאוותנית הרחיקה ממנו את הקרובים אליו."
תשוקה חזקה לדבר מה, במיוחד תשוקה גופנית או חושנית. "הספר עוסק במאבק בין השכל לבין התאווה." "הוא התקשה להתגבר על התאווה לממון." "ברומן מתוארת תאווה עזה בין הדמויות."
