תהודה (או רזוננס, מלטינית: Resono, שמשמעו 'אני עונה') היא מצב של מערכת פיזיקלית הנתונה להשפעת כוח חיצוני מאלץ, אשר מתקבל כאשר הכוח פועל בתדירות קרובה לאחת מתדירויות התנודה הטבעיות של המערכת. מערכת בעלת מאפיינים אלו נקראת גם מהוד. מתוך ויקיפדיה

התחזקות של צליל והתמשכותו עקב החזרתו מקירות, ממשטחים או מחלל סגור. "באולם הגדול נשמעה תהודה שהקשתה על הבנת הדוברים." "האדריכל תכנן את החדר כך שתהיה בו תהודה מועטה." "תהודת הקול במערה יצרה רושם מרשים."

תגובה ציבורית או כללית למעשה, למאורע או לדבר מה; הד. "המאמר עורר תהודה רחבה בציבור." "ההודעה זכתה לתהודה רבה בתקשורת." "למחאה הייתה תהודה מוגבלת בלבד."

מצב שבו מערכת מגיבה בעוצמה רבה לכוח או לגירוי מחזורי בתדירות מתאימה, וקולטת ממנו אנרגיה ביעילות רבה. "כאשר תדירות הכוח החיצוני התאימה לתדירות העצמית של המערכת, נוצרה תהודה." "בגשר עלולה להיווצר תהודה בתנאים מסוימים." "המהנדסים בדקו כיצד למנוע תהודה במבנה."

תה"ל, תה"פ, תהא השעה הזאת, תהדיאה, תהו ובהו, תהודה אקראית, תהודה מגנטית אלקטרונית, תהודה מגנטית גרעינית, תהודה מסלולית, תהודה פלסמונית מקומית