עצמתו גדלה; גבר; התעצם

יִצֵּב, בִּסֵּס

הוסיף תוקף; אישש. "הדיווח חיזק את טענתי."

הפך ליציב יותר; ביסס; עיגן. "החקלאי חיזק את החממות לפני הסערה."

בעל כוח רב

יציב, מבוסס, מעוגן

באלימות, בּכֹּחַ

נקודה המופיעה במרכז אות בעברית, ומציינת את הכפלת העיצור. העיצור מתחלק, לכאורה, לשני עיצורים - האחד סוגר את ההברה שלפני האות, והאחר פותח את ההברה הבאה

כינוי לגברים

מְצֻיַּן, מְעֻלֶּה, מְשֻׁבַּח

חזק מאוד

בעל כוח פיזי רב

בעל עצמה רבה. "יש לזה טעם חזק." "אפשר לדבר יותר חזק? לא שומעים."

בעל מינון גבוה, מרוכז. "איך אתה רוצה את הקפה? חזק, עם כפית סוכר."

מרשים, סוחף, עצמתי. "אפוקליפסה עכשיו הוא אחד הסרטים החזקים שנעשו אי פעם."

תוך שימוש כוח פיזי רב, בעצמה. "תתפוס את החבל חזק כדי שלא תיפול."

דבר ברור ומובן. "חזקה עליו."

זכות על רכוש

עצמה, כוח. "אנחנו צריכים לשדר לצד השני חזקה."

תכונה שפרט מצטיין בה או טוב בה יותר מבאחרות, להבדיל מחולשה. "החזקה שלי תמיד הייתה שירה, והחולשה שלי ריקוד."

פעולה חשבונית, המציינת הכפלת מספר בעצמו במספר הפעמים הנקוב

קטגוריה:שמות משפחה עבריים מתוך ויקיפדיה

חזקה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק. ישנן חזקות רבות הידועות בהלכה, הקובעות מהו המצב הסביר והטבעי במצבים שונים. חזקה יכולה להיסמך על מקרי עבר נקודתיים (כגון שור שנגח ההופך להיות מועד לנגוח) או על טבעו המובנה של אדם, בהמה או נכס. כלל החזקה הוא שסבירות זאת גוברת כל עוד לא הוכח אחרת. לדיני החזקות יש שימוש בכל תחומי ההלכה, כולל דברים שתוקפם מדאורייתא. מתוך ויקיפדיה

חזקה (פרזומפציה) היא מונח משפטי לפיו יש להניח כנתון נכונותה של עובדה מסוימת, או קיומו של מצב עובדתי מסוים. ישנן חזקות הניתנות לסתירה, כך שניתן להוכיח שאינן נכונות. ישנן חזקות שאינן ניתנות לסתירה. חזקות אלו נקראות "חזקות חלוטות". כך, למשל, קובע הדין הישראלי כי החותם על דיווח למס הכנסה, חזקה עליו שהוא מודע לתכנו של המסמך עליו חתם, וחזקה זו אינה ניתנת לסתירה. מתוך ויקיפדיה