חנית היא כלי נשק המשמש להגנה ותקיפה כאחד. היא מורכבת ממוט ארוך שבקצהו חוד העשוי מתכת, אבן או עצם. החנית כבדה יותר מכידון אך קלה וקצרה מרומח. היא יכולה לשמש לנעיצה וגם להטלה. מתוך ויקיפדיה

שם פרטי עברי לבנות. פירוש השם: וריאציה של חנה, אם שמואל הנביא; קיבוץ בגליל המערבי

מי שמרבה להתווכח

חניף קוריישי, חניפיה, חניקה (אמנויות לחימה), חניקה ארוטית, חניקת ג'רבי, חנית אש, חנית הגורל, חנית הטלה, חנית נאה, חנית קיקוס

כלי נשק המורכב ממקל שבקצהו אבן או מתכת מחודדת

מקום שבו אפשר להשאיר את הרכב

הפעולה של מי שחונה