יצר צורה

הקיף שט ומנע כניסה או יציאה ממנו, עשה מצור

המקום בו הוא נוצר, מקורו

צור היא מילה שמשמעותה "סלע" או "הר" (וכן מקום מחסה ואף כינוי לאלוהים), הנפוצה בשמות מקומות ואנשים. המילה צור מתייחסת לסוג של סלע משקע, ואף היא נפוצה בשמות אנשים. מתוך ויקיפדיה

צר (מפיניקית: ????????, צר; ביוונית: Τύρος – טירוס; בצרפתית: Tyr, טיר; בערבית: صُور, צור) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון (אחרי ביירות, טריפולי וצידון). אוכלוסייתה מונה כ160 אלף בני אדם (ועם פרווריה כ175 אלף), מרביתם מוסלמים שיעים ומיעוטם מוסלמים סונים ונוצרים בני עדות שונות. בעת העתיקה הייתה צור עיר מדינה, מהערים הפניקיות החשובות ביותר, ממנה יצאו מתיישבים בדרכי הים לארצות רבות. בשנת 1979 הכריז עליה אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. מתוך ויקיפדיה

צור הוא סלע משקע כימי המושקע מתוך סביבה מימית שאינה אוופוריטית. הצור הוא סלע קשה בעל מראה זגוגי הבנוי מסיליקה (SiO) טהורה עם מעט מאוד "זיהומים" כימיים. הוא בנוי מגבישים זעירים (קריפטוקריסטלים – דהיינו גבישים נסתרים) של המינרל כלקדון ומקוורץ בעל גבישים גדולים, ולעיתים מכיל מאובנים זעירים. הצור מצוי כגושים בתוך סלעי קירטון, אבן גיר או דולומיט. מתוך ויקיפדיה

קטגוריה:שמות משפחה עבריים מתוך ויקיפדיה

סלע המורכב מצורן ומחמצן

סלע

המילה הראשונה בשמות ישובים ושכונות שונים בארץ, כגון צור הדסה, צור יגאל, צור נתן ועוד

שם פרטי עברי לבנים. פירוש השם: סלע; אלוהים. בתנ"ך: מלך מדין

צוקר, צוקר, אברהמס וצוקר, צוקרברג, צוקרמאן, צוקרמן, צור (סלע), צור (עומאן), צור ארליך, צור באהר, צור באחר