לא מצא דבר שהיה ברשותו ונעלם. "הוא איבד את הארנק." "הוא איבד את דרכו."

שכל, נפטר אדם יקר לליבו. "הוא איבד את בנו בתאונה."

הפסיד. "הוא איבד את כל כספו בהימורים."

השמיד עד שלא נשאר ממנו זכר, גרם לאובדן. "להשמיד ולאבד."

לא ניתן היה למצוא אותו

איבד את כל רכושו

איבד את כל היקר לו

הִתְעַלֵּף

הִשְׁתַּגֵּעַ

איבד את כספו ואת רכושו

רזה, הרזה, הפך צנום

איבד את חשיבותו או את איכותו עם הזמן; התיישן. "שיטות העבודה הישנות אבד עליהן הכלח ואינן מתאימות עוד למציאות הנוכחית." "יש הסבורים שהביטוי הזה אבד עליו הכלח ואינו מקובל עוד בלשון ימינו." "הציוד במעבדה אבד עליו הכלח ולכן הוחלט להחליפו."

הִתְיָאֵשׁ

התייאש; חדל לקוות. "לאחר ניסיונות רבים שלא הצליחו, אבדה תקוותו למצוא את המסמך." "כששמע את הבשורה הקשה, אבדה תקוותו לשוב במהרה לביתו." "למרות הקשיים, תקוותו לא אבדה."

נעלם, אבד, לא יודעים היכן הוא נמצא

"עם פטירתו של הסופר אמרו בני דורו כי דמות מיוחדת אובדת מן העולם." "בכל פעם שאדם יקר אובד מן העולם, משפחתו וחבריו חשים בחסרונו." "עם מותה של האמנית הוותיקה הורגש כי תקופה שלמה אובדת מן העולם."

בעל זיכרון מושלם, אינו שוכח דבר

פעל באופן מבולבל והיסטרי, איבד את העשתונות, התבלבל