שריד של בעל חיים או של צמח קדום שהתקשה והשתמר בסלע. "במוזיאון מוצגים מאובנים של דגים קדומים." "החוקרים מצאו מאובן של עלה בתוך שכבת סלע." "המאובן סייע לשחזר את הסביבה שבה חי היצור."

נוקשה בדעותיו או בדרכיו; שמרן מאוד ואינו מוכן להשתנות. "הארגון סובל מניהול מאובן שאינו מתאים למציאות החדשה." "גישתו המאובנת מקשה על קבלת רעיונות חדשים." "המערכת נשארה מאובנת למרות הצורך ברפורמה."

קפוא או משותק מפחד. "לרגע עמד מאובן מול הסכנה ולא הצליח לזוז." "הילד נשאר מאובן כששמע את הרעש הפתאומי." "היא הביטה בדלת בעיניים פעורות, מאובנת מפחד."

הפך לנוקשה וקפוא כאבן

גרם לקיפאון ולחוסר יכולת להגיב. "סיפורו המפחיד איבן את הילדים."

קפא ואיבד את יכולת התגובה

סֻלַּע

"חקר המאובנים מסייע להבין אילו בעלי חיים חיו בכדור הארץ לפני מיליוני שנים." "היא בחרה ללמוד חקר מאובנים באוניברסיטה." "ממצאים חדשים תרמו להתקדמות בחקר המאובנים."

מאובן הוא שריד, תבנית או עקבות של בעל חיים, צמח או אורגניזם אחר, מתקופה גאולוגית קדומה שנשמרו בקרום כדור הארץ בשלמותם או באופן חלקי. מתוך ויקיפדיה

מאובן הוא שריד צמח או אורגניזם (יצור חי) אחר, שתבנית גופו או צורתו השתמרו בשלמותם או באופן חלקי. מתוך ויקיפדיה

מאו צה⁻דונג, מאו"ר, מאואידאו, מאואיזם, מאואר פארק, מאובן חי, מאובן לאומי, מאובן מעבר, מאובנים, מאובנים חיים