מה זה ומבישים - מילון עברי עברי

מילון עברי עברי

מילים נרדפות

צירופים וביטויים

ראשי תיבות

מילון עברי אנגלי בטא

גימטריה

חרוזים

התקבלו 12 פירושים במילון לומבישים

מְבַיְּשִׁים - מְבַיֵּשׁ, שם עצם, שורש: בי"ש, הטייה: רבים

גורם בושה או מבוכה; משפיל. "זו הייתה טעות מבישה מול כל הכיתה." "היחס המזלזל שקיבל היה מביש." "מצב התחזוקה של המבנה מביש ואינו ראוי לשימוש."

embarrassing, humiliating, shameful

מְבֻיָּשִׁים - מְבֻיָּשׁ, שם עצם, הטייה: רבים

מְבֻזֶּה

מְבִישִׁים - מֵבִישׁ, שם עצם, הטייה: רבים

שגורם בושה או מבוכה; לא נעים עד כדי פגיעה בכבוד. "זו הייתה טעות מבישה מול כל הכיתה." "ההפסד בתוצאה כזו נחשב מביש בעיני האוהדים." "ההתנהגות המבישה שלו עוררה ביקורת חריפה."

embarrassing, shameful

מְבַיְּשִׁים - בִּיֵּשׁ, פועל, שורש: בי"ש, בניין: פיעל, הטייה: רבים הווה

העמיד במבוכה; גרם בושה או אי⁻נעימות. "ההערה הפומבית ביישה את התלמידה מול כל הכיתה." "הוא נבוך משום שחברו בייש אותו בפני האורחים." "ההתנהגות הגסה ביישה את בני המשפחה."

embarrass, humiliate

מְבֻיָּשִׁים - בֻּיַּשׁ, פועל, שורש: בּי"ש, בניין: פועל, הטייה: רבים הווה

הֻעְמַד במבוכה; הֻכְלַם. "הילד בֻּיַּשׁ מול חבריו לאחר שטעה בתשובתו." "העובד בֻּיַּשׁ בפומבי בשל ההערה הפוגעת." "היא בֻּיְּשָׁה שלא לצורך במהלך הדיון."

was embarrassed, was humiliated

מְבִישִׁים - הֵבִישׁ, פועל, שורש: בו"ש, בניין: הפעיל, הטייה: רבים הווה

גרם למישהו לחוש בושה או מבוכה. "הערתו הפומבית הבישה את התלמיד מול הכיתה." "היא לא התכוונה להביש את חברתה, אלא רק להעיר בעדינות." "הפרסום השקרי הביש את המשפחה כולה."

embarrass, humiliate

בִּישׁ גָּדָא

אדם חסר מזל, שלימזל

בִּישׁ מַזָּל

מזל רע

מְבַיֶּשֶׁת אֶת הָפִירְמָה

אכזב את הקבוצה שאליה השתייך

בִּישִׁים - בִּישׁ, שם עצם, הטייה: רבים

גרם לבושה, גרם למבוכה

יָשִׂים - שם עצם, זכר, שורש: יש"מ

ניתן לעשותו, בר⁻ביצוע

ומבישים - האם התכוונת ל: