הוסיף ריח טוב לדבר מה; נתן לו ניחוח נעים. "היא בישמה את החדר בשמן אתרי של לבנדר." "החברה בישמה את הסבון בניחוח הדרים עדין." "המוכרת בישמה את האריזה לפני מסירתה ללקוחה."

נוסף לו ריח טוב; ניתן לו ניחוח נעים. "הסבון בושם בתמצית לבנדר טבעית." "האולם בושם קלות לפני קבלת האורחים." "הקרם בושם בניחוח עדין של פרחים."

כינוי לאלוהים

אלוהים, פנייה לאלוהים

אלוהים שבשמים, פנייה לאלוהים

הכיוונים השונים: צפון, דרום, מזרח ומערב

הכול נקבע בידי אלוהים או בידי הגורל, ולא בידי האדם. "לאחר שעשה כל שביכולתו, אמר שהכול בידי שמים." "יש הסבורים שבעניינים כאלה הכול בידי שמים." "הפתגם מבטא אמונה שהכול בידי שמים ולא בשליטת האדם."

אמונה בכוח עליון, דת

מורא שמים

הבדל גדול מאוד

לא בבית, לא במקום סגור, בחוץ, בחוצות

בושם הוא שם כולל לכל נוזל, קרם או שמן אתרי, המפיץ ריח נעים. בושם מופק ממקור טבעי כלשהו (צמחים) או מיוצר באופן סינתטי לחלוטין. מתוך ויקיפדיה

בושם (באנגלית: Perfume, הלחם בסיסים של Per ו⁻Fume - "מעלה עשן") הוא שם כולל לכל נוזל, קרם או שמן אתרי, המפיץ ריח נעים. בושם מופק ממקור טבעי כלשהו (צמחים) או מיוצר באופן סינתטי לחלוטין. מתוך ויקיפדיה

שמים (או רקיע) מוגדרים בדרך כלל כמראה הנשקף בעיניו של מי שנמצא באוויר הפתוח ומביט למעלה. כשמשתמשים במושג שמיים בהקשר של כדור הארץ, מתכוונים בדרך כלל לאזור שמעל פני האדמה, שצורתו כחצי כדור מעבר לאופק הנראה. אם מתכוונים לכלל מסת האוויר העוטפת את כדור הארץ (ללא התייחסות למיקומו של צופה מסוים) משתמשים בשם אטמוספירה. בהכללה של מושג זה ניתן להשתמש במושג שמיים גם במקרה של כוכבי לכת אחרים שיש להם אטמוספירה. מתוך ויקיפדיה

השמיים, עמים שמיים או תרבויות שמיות הוא כינוי מיושן לקבוצת מוצאות אתניות, תרבותיות, או "''גזעיות''" (''מושג⁻כזב''). המינוח כיום אינו בשימוש ברובו למעט הקבוצה "שפות שמיות" בתחום הבלשנות. בארכאולוגיה, המונח משמש לעיתים באופן לא⁻רשמי כסוג של קיצור לעמים קדומים דוברי הלשונות השמיות. מתוך ויקיפדיה