מַעֲצִיב, מְדַכְדֵּךְ. "האווירה הקודרת בחדר הייתה מדכאת מאוד." "הידיעה על סגירת המפעל הייתה מדכאת עבור העובדים." "הסרט מציג מציאות קשה ומדכאת."

גרם לעצב ויאוש. "המצב דכא אותי."

שלל חופש אישי תוך שימוש בכוח; הכניע. "הרודן דכא את עמו."

החליש. "הטיפול דכא את המערכת החיסונית."

נִשְׁבַּר בְּרוּחוֹ, שָׁקַע בְּעֶצֶב וּבְיֵאוּשׁ. "לאחר הכישלון החוזר דֻּכָּא והוא חדל לנסות." "רוחו דֻּכְּאָה לנוכח הבשורות הקשות." "התלמיד דֻּכָּא מן הביקורת המתמשכת."

דיכאון, או דיכאון מרכזי, הוא תרופה המורידה את רמות העברת העצבים, כלומר לדכא או להפחית עוררות או גירוי, באזורים שונים במוח. מדי פעם דיכאונים מכונים גם "downers" מכיוון שהם מורידים את רמת העוררות כאשר לוקחים אותם. ממריצים או "עליונים" מגבירים את התפקוד הנפשי ו / או הגופני, ולכן סוג התרופות ההפוך של דיכאון הוא ממריצים, ולא נוגדי דיכאון. מתוך ויקיפדיה