כלי או תבנית קשיחה המשמשים להטבעה, לעיצוב או ליצירת צורה בחומר באמצעות לחץ. "בבית המלאכה החליפו את המטבעת כדי לייצר חלקים במידה חדשה." "הצורף השתמש במטבעת כדי להטביע דוגמה על לוח המתכת." "לפני תחילת הייצור בדקו שאין סדקים במטבעת."

הוריד למצולות, גרם לשקיעה אל מתחת לפני המים; שיקע. "הטיל טיבע את הספינה."

טבעת שמציינת זכייה באליפות בליגות ספורט שונות, כגון ה⁻NBA

טבעת שנותן בן זוג לבת זוגתו במהלך הצעת נישואין, וקבלתה מהווה הסכמה להתחתן

מצב מעיק שקשה לתפקד ולחיות בו כראוי

טבעת הניתנת בטקס הנישואין כסמל לקשר הזוגי. "בטקס החתונה העניק החתן לכלה טבעת נישואין." "היא עונדת את טבעת הנישואין על אצבע ידה השמאלית." "איבוד טבעת הנישואין גרם לה עוגמת נפש רבה."

מקום שבו מטביעים מטבעות

טבעת היא תכשיט הנענד סביב האצבע של כף היד או של כף הרגל. מתוך ויקיפדיה

בגאומטריה, טבעת היא הצורה המישורית שמהווה השטח שבין שני מעגלים קונצנטריים, או הצורה המתקבלת כשמחסרים שטח עיגול קטן מעיגול גדול בעל אותה נקודת מרכז. מתוך ויקיפדיה

טבעת (בסלנג: טבעת סנפלינג, שאקל) הוא שם כללי לאביזרי מתכת בעלי צורה סגורה ומנגנון נעילה קפיצי או מוברג המשמשים בטיפוס ובגלישת מצוקים לחיבור ויצירת חיכוך בין חבלים. מקור השם האנגלי הנפוץ, Carabiner, הוא במילה הגרמנית "Karabinerhaken" (טבעת לרובה קרבין). גם שמה הצרפתי, Mousqueton, קשור לרובה, למוסקט. מתוך ויקיפדיה

טבעת היא סימן דיאקריטי, שיכול להופיע מעל ( ˚ ) או מתחת ( ̥ ) לאות לטינית. מתוך ויקיפדיה

תכשיט עגול שעונדים על אצבע. "היא ענדה טבעת זהב על אצבעה." "החתן והכלה החליפו טבעות בטקס." "הטבעת הייתה משובצת באבן קטנה."

צורה עגולה או היקפית; מעגל. "עשן עלה מן המדורה בצורת טבעות דקות." "סביב כוכב הלכת נראתה טבעת בהירה." "נוצרה טבעת של קצף סביב שפת הכוס."

(טבעות) חלק עגול המקיף פתח או גוף גלילי ומשמש לחיזוק, לאחיזה או לחיבור. "הוא אחז בדלי באמצעות טבעת המתכת המחוברת אליו." "הטבעת שעל המכסה הקלה על פתיחתו." "בקצה העמוד הותקנה טבעת לחיבור החבל."