מי שעוסק בהלבשת המשתתפים בסרט, בהצגה, במופע, בטלוויזיה וכדומה. "המלביש התאים לכל שחקן את התלבושת המתאימה לתפקידו." "לפני תחילת הצילומים עברו השחקנים דרך חדרו של המלביש." "המלבישה והמלביש אחראים להופעת המשתתפים על הבמה."

שם בגדים על אדם אחר; גרם למישהו ללבוש בגד. "האם הלבישה את הילד במעיל לפני שיצאו מהבית." "המטפלת הלבישה את התינוק בבגדים חמים." "הוא הלביש את השחקן בתלבושת מסורתית לצורך ההצגה."

אדם חסר מזל, שלימזל

מזל רע

ייחס לו אשמה שלא בצדק; הפליל

אכזב את הקבוצה שאליה השתייך

בישת הוא גלימה גברית מפוארת הנפוצה בעולם הערבי, שנלבשת זה אלפי שנים. הבישת נלבש בדרך כלל באירועים מיוחדים מסורתיים כגון חתונות, חגים, תפילות יום השישי ובלוויות. מתוך ויקיפדיה

ראוי ללבישה; מתאים או נוח ללבוש. "הבד רך ונעים, ולכן הבגד לביש גם במשך יום שלם." "למרות העיצוב היפה, המעיל אינו לביש במזג אוויר חם." "אחרי התיקון, החליפה שוב הייתה לבישה."

שם פעולה של בָּשׁ: התבייש במעשיו; נכלם. "הוא בָּשׁ בטעות שעשה מול כל הכיתה." "לאחר שפגע בחברו, בָּשׁ בדבריו וביקש סליחה." "הילד בָּשׁ במעשיו והוריד את עיניו."

העמיד במבוכה; גרם בושה או אי⁻נעימות. "ההערה הפומבית ביישה את התלמידה מול כל הכיתה." "הוא נבוך משום שחברו בייש אותו בפני האורחים." "ההתנהגות הגסה ביישה את בני המשפחה."

גרם לבושה, גרם למבוכה