השמיע את קולו של כלב; נָבַח. "הכלב נִבֵּחַ בקול רם כשמישהו התקרב לשער." "בכל לילה הכלבים בשכונה נִבְּחוּ ללא הפסקה." "כששמע רעש בחצר, הכלב מיד נִבֵּחַ."

צעק או דיבר בגסות ובכעס. "המפקד נִבֵּחַ פקודות על החיילים." "הוא נִבֵּחַ על המוכר במקום לדבר בנימוס." "אין סיבה לנבוח על אנשים בגלל טעות קטנה."

סביל של נִבֵּחַ: השמיע את קולו של כלב; נָבַח. "הכלב נִבֵּחַ בקול רם כשמישהו התקרב לשער." "בכל לילה הכלבים בשכונה נִבְּחוּ ללא הפסקה." "כששמע רעש בחצר, הכלב מיד נִבֵּחַ."