מכוסה בפיח; מושחר מפיח. "הקיר שמעל האח היה מפויח כולו." "לאחר השרֵפה נמצאו כלי המטבח מפויחים." "פניו היו מפויחות מעשן ומאבק."

כיסה בפיח; השחיר או לכלך בפיח. "העשן שיצא מן הארובה פייח את קירות המטבח." "הלהבות פייחו את התקרה בשכבה שחורה." "הפיצוץ פייח את פני הפסל הישן."

כֻּסָּה בפִּיחַ

מילא דבר מה בגז או באוויר; הכניס או השרה בתוכו. "הכבאי הפיח חיים בגחלים הכבויות עד ששבו לבעור." "הרוח הפיחה עשן סמיך אל תוך החדר." "המשאבה הפיחה אוויר במזרן המתנפח."

הוציא אוויר מפיו; נשף. "הוא הפיח באצבעותיו הקפואות כדי לחמם אותן." "הילד הפיח בעדינות בנוצה והיא התרוממה באוויר." "הרופא ביקש ממנו להפיח אל תוך המכשיר."

פיח הוא אבקת פחם הנפלט כתוצאה מבעירה לא מושלמת של חומר אורגני, שכתוצאה ממנה נותרים גרגרי פחמן זעירים שלא הפכו לפחמן דו⁻חמצני. צבעו של הפיח שחור, והוא נוצר בעיקר משרפת דלק במנועים ובתחנות כוח ומשרפת פחם או עץ בתנורי הסקה. מתוך ויקיפדיה

אבקת פחם שחורה

פיזיקת מצב מעובה, פיזר, פיזרדוואן, פיזרקאיאטה, פיזרקומלוש, פיחוטקה, פיחוטקה חירם, פיחות, פיחות המטבע, פיחות מטבע