חש צער או חמלה כלפי כאבו או סבלו של אחר; חמל. "היא ריחמה על הילד שנשאר לבדו בחצר." "השופט ריחם על הנאשם והקל בעונשו." "קשה לרחם על מי שפוגע שוב ושוב באחרים."

זכה לרחמים; נהגו בו בחמלה ובחסד. "הילד רֻחַם לאחר שסיפר על מצוקתו." "הפצוע רֻחַם וקיבל טיפול מיידי." "גם מי שטעה רֻחַם ולא נענש בחומרה."

כינוי לאלוהים

נוֹלָד

מעורר חמלה או רחמים; עלוב ומסכן. "מראהו המעורר רחמים של הכלב הנטוש נגע לליבם של העוברים והשבים." "המשפחה חיה בתנאים מעוררי רחמים במשך חודשים רבים." "מצבו המעורר רחמים של המבנה הישן דרש שיפוץ מיידי."

רִחֵם, חָס, חָמַל

הרחם הוא איבר שרירי וחלול בעל דפנות עבות הנמצא בגופן של רוב נקבות היונקים כחלק ממערכת הרבייה, ומשמש להתפתחות העובר בתוכו. מתוך ויקיפדיה

רחמים הם מצב רגשי חברתי, המתעורר בתגובה למצוקתו של אחר, ומדרבן את הפרט לעזור לבעל המצוקה. מתוך ויקיפדיה

איבר חלול ושרירי במערכת הרבייה של נקבת היונקים, שבו מתפתח העובר מרגע היווצרו ועד הלידה. "העובר מתפתח ברחם במשך חודשי ההיריון." "בדיקת האולטרסאונד הראתה שהרחם תקין." "לעיתים נדרש טיפול רפואי בעקבות בעיה ברחם."

איבר בגוף האישה הנושא את העובר; רֶחֶם

צער כלפי כאבו של הזולת; חמלה. "לנוכח מצוקתו גברו בלבה רחמים." "הסיפור על הילדים הפליטים עורר רחמים רבים." "השופט גילה רחמים והתחשב בנסיבות המקרה."

שם פרטי עברי לבנים. פירוש השם: הזדהות עם סבלו של אחר, חמלה

רחלי פרנקל, רחלי רוטנר, רחלי שלו, רחלי שפרכר⁻פרנקל, רחלים, רחם (עוף), רחם דידלפי, רחם מדברי, רחם מלאכותי, רחם מצוי