נישא באויר; דאה; עף

היה לא מרוכז, חלם בהקיץ. "הילד ריחף בשיעור ולכן לא רשם במחברתו."

"מאז שקיבל את הבשורה הטובה הוא מרחף בעננים." "אחרי ההופעה המוצלחת היא הסתובבה כל היום מרחפת בעננים." "הזוג הצעיר מרחף בעננים לקראת החתונה."

כלי שיט ממונע הנע מעל פני המים על גבי כרית אוויר שהוא יוצר. "הרַחֶפֶת חצתה את המפרץ במהירות גבוהה." "בזכות כרית האוויר, הרַחֶפֶת יכולה לנוע גם במים רדודים." "הנוסעים עלו לרחפת בנמל בדרכם לאי הסמוך."