הוסיף תבלינים, הוסיף לאוכל מרכיבים שמוסיפים טעם וריח

הוסיף פן משעשע לדבריו. "תבל את נאומו בהומור."

הוסיפו לו תבלינים. "המרק תובל בעשבי תיבול טריים לפני ההגשה." "הבשר תובל במלח, בפלפל ובשום כתוש." "האורז תובל בעדינות בכורכום ובקינמון."

נוסף לו אופי משעשע או קליל. "ההרצאה תובלה בהערות הומוריסטיות שהקלו על המאזינים." "הסיפור תובל בקריצות משעשעות לקוראים הצעירים." "הדיון הרציני תובל ברגעים קלילים שהפיגו את המתח."

בִּלָּה, כִּיֵּף, הִשְׁתַּעֲשֵׁעַ

בילה יפה, נהנה; כייף; התשעשע

תבלין הוא חומר המוסף למזון לשם שיפור טעמו, בדרך כלל בכמויות קטנות יחסית לשאר מרכיבי המנה. התבלינים מיוצרים בדרך כלל מצמחי תבלין. הם יכולים להיות מופקים מפרי, מזרע, משורש או מקליפה של צמח, לרוב לאחר תהליך של ייבוש או כתישה. מילון אבן⁻שושן מגדיר תבלין "חלקי צמח או חומרים המופקים מצמחים, טעימים או חריפים או ריחניים שמערבבים במזונות לשם תוספת טעם או ריח: נענע, שומר, פלפל – הם תבלינים נפוצים". מתוך ויקיפדיה

חומר שמוסיפים למזון כדי לשפר את טעמו וריחו. "הטבח הוסיף לתבשיל תבלין חריף." "בקופסה נשמרו תבלינים לריח ולטעם של המאפה." "לפני ההגשה פיזרו מעל המרק תבלין ארומטי."

פרט, פעולה או אופן הבעה המוסיפים עניין, חיוּת או צבע לסיפור, לאירוע או למעשה. "הומור דק שימש תבלין להרצאה הרצינית." "המחווה הקטנה הוסיפה תבלין לטקס הרשמי." "כמה פרטים אישיים נתנו תבלין לסיפור."

נשחק או התכלה מרוב שימוש או מרוב זמן; התרפט. "הבגד הישן בלה לאחר שנים של שימוש." "השטיח בלה בקצותיו בגלל דריכה מרובה." "החבל בלה ונעשה חלש עם הזמן."

שחק מרוב שימוש. "הוא בילה את הנעליים תוך חודש."

העביר את זמנו בנעימים; התבדר; השתעשע. "הילדים בילו בפארק עד שעות הערב." "בחופשה המשפחה בילתה יחד ליד הים." "הוא בילה את אחר הצהריים בקריאה ובמנוחה."

שהה. "היא בילתה שבוע שלם בבית החולים לצד אמה." "הוא בילה שעות ארוכות בספרייה לקראת הבחינה." "המשלחת בילתה יומיים בעיר לפני שהמשיכה בדרכה."

תבליט השואה והגבורה, תבליט לכיש, תבליט פירקטין, תבליט פני המת, תבליט פסילאר, תבלינים מהמזרח הרחוק בארצות המקרא, תבן, תבני, תבני בן גינת, תבניות בטבע