נהג בתוקפנות ובאלימות; התפרע או התנפל. "האוהד התחרע על המאבטחים לאחר סיום המשחק." "הוא התחרע על חברו בגלל ויכוח פעוט." "בקהל היו כמה צעירים שהתחרעו ודחפו את הסובבים אותם."
ניצל או השתמש באופן קיצוני עד כדי הרס או פגיעה קשה. "המלחמה חֵרְעָה את הכפרים באזור והותירה אותם חרבים." "השימוש הבלתי מבוקר חֵרֵעַ את הקרקע ופגע בפוריותה." "השיטפונות חֵרְעוּ את השדות לאורך הנהר."
