נמשך לדבר מה ונכנע לפיתוי. "הוא התפתה לאכול עוד פרוסת עוגה." "למרות הדיאטה, היא התפתתה לקנות מאפה מתוק." "הילד התפתה לפתוח את המתנה לפני הזמן."

חמור הנושא מטען חבלה, ומיועד להתפוצץ בפעולת טרור

סבל גדול, כאבים עזים

כאב חזק במיוחד

מכונית הנושאת מטען חבלה ומיועדת להתפוצץ במסגרת פיגוע. "כוחות הביטחון איתרו מכונית תופת בכניסה לעיר." "המחבל תכנן להפעיל מכונית תופת ליד המבנה הציבורי." "המשטרה פינתה את האזור לאחר שהתעורר חשד למכונית תופת."

עגלה הנושאת מטען נפץ ומיועדת להתפוצץ בפיגוע. "המחבל דחף עגלת תופת אל מרכז השוק ההומה." "כוחות הביטחון עצרו חשוד שניסה להפעיל עגלת תופת סמוך לתחנה המרכזית." "השוטרים פינו את הרחוב לאחר שהתעורר חשד להימצאות עגלת תופת במקום."

סבל גדול, יסורים

ניצל מסכנה גדולה מאוד, נחלץ ממוות או מהשמדה. ביטוי מקובל לתיאור ניצולי שואה

תופת היא שרפה או מדורה. המילה מופיעה בספר מלכים: "וְטִמֵּא אֶת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ". מפסוק זה נולדו למילה משמעויות של מולך, גיהנום, ובהשאלה – מאורע קשה. מתוך ויקיפדיה

גיהינום; שאול. "בספרות הדתית מתוארת התופת כמקום של עונש קשה." "המשורר דימה את שדה הקרב לתופת." "הם עברו תופת של סבל ופחד."

אש חזקה ושורפת; להט עז. "לוחמי האש נאבקו בתופת שהשתוללה ביער." "מתוך המבנה הבוער פרצה תופת של להבות." "הכבאים נכנסו אל תוך התופת כדי לחלץ לכודים."

מטען חבלה; משמש בעיקר כמילה השנייה בצירופים המציינים מטען המוטמן בדבר⁻מה, כגון מכונית תופת או עגלת תופת. "המשטרה נטרלה מכונית תופת לפני שהתפוצצה." "כוחות הביטחון איתרו עגלת תופת סמוך למחסום." "הדיווח עסק בניסיון להחדיר חמור תופת לאזור המאובטח."

במידה רבה מאוד; ביותר, בעיקר בהקשר שלילי. "הרחוב היה רועש תופת כל הלילה." "המשימה הייתה קשה תופת, אבל השלמנו אותה בזמן." "הסרט היה ארוך תופת ומשעמם."

שידל אדם לעשות דבר מה; פיתה, משך או גירה. "הסוחר פיתה את הלקוח לקנות מוצר יקר יותר." "המודעה הצבעונית פיתתה רבים להירשם לקורס." "הוא ניסה לפתות את חברו להצטרף למסע."

תופעת פי, תופעת רנו, תופעת רשת, תופר, תופרת, תופת המירוק, תוצא אהרונוב⁻בוהם, תוצא דופלר, תוצא החממה, תוצא המייסד

מקום פולחני קדום הנזכר במקרא, במיוחד בעמק בן הינום, כמקום הקשור לעבודת אלילים ולהקרבת ילדים. "בנבואות החורבן נזכרת תופת כסמל לפולחן מתועב." "החוקרת בחנה את אזכורי התופת במקרא ובהקשרם ההיסטורי."

בלשון דתית, ספרותית או פיוטית, כינוי לגיהינום או למקום עונש נורא. "המשורר תיאר את שדה הקרב כתופת בוערת." "בספרות הדרשנית מופיעה לעיתים תופת כדימוי למקום פורענות ועונש."