גּוֹהֵר, גּוֹחֵן, רוֹכֵן

כִּפֵּף; עיקם דבר כך שנעשה כפוף או נטוי. "הוא כופף את חוט הברזל לצורת טבעת." "הרוח החזקה כופפה את ענפי העץ." "אל תכופף את הדף, כדי שלא ייווצרו בו קמטים."

הִתְכּוֹפֵף, רָכַן

סביל של הִכְפִיף: העמיד דבר או אדם תחת סמכות, שליטה או תנאי של אחר; שִׁעבד. "הצבא הכפיף את היחידה לפיקוד החטיבה." "ההסכם הכפיף את העברת הכספים לאישור ועדת הביקורת." "הוא הכפיף את שיקול דעתו להנחיות הממונים עליו."