הגן על מישהו או על דבר מה; שימש מחסה. "העץ הגדול סָכַךְ על ההולכים בשמש הקופחת." "החיילים סָכְכוּ על תושבי המקום בזמן ההתקפה." "הגג סָכַךְ על היושבים בחצר מפני הגשם."

נסך הוא פולחן של מזיגת משקה, לרוב אלכוהולי, כמנחה לאלים. טקסי פולחן כאלו היו נפוצים בדתות עתיקות ובתרבויות שונות. מתוך ויקיפדיה

נסכים הם קורבן מנחה מיין וסולת חיטים בלולה בשמן שהוקרבו בבית המקדש לצד קורבן עולה או שלמים. המילה "נסכים" משמשת לעיתים ליין בלבד ולעיתים כשם קיבוצי ליין עם מנחת הסולת והשמן. מתוך ויקיפדיה

גרם לתחושה או למצב נפשי להתפשט באדם או בסביבה; השרה. "דבריה השקטים נסכו בו ביטחון." "המוזיקה העדינה נסכה באולם אווירה חגיגית." "ההודעה נסכה בלב התושבים תקווה מחודשת."

נסיקה (רומן), נסיר א⁻דין א⁻טוסי, נסיר אל⁻דין אל⁻טוסי, נסירה (קבלה), נסיריה, נסך (קרבן), נסכא דרבי אבא, נסכיז', נסכים, נסכים (קורבן)

פולחן של מזיגת משקה - בדרך כלל חריף - כמנחה לאל

בצירוף יין נסך: יין שהגויים נסכו ואסור לשתייה ליהודים