מי שאדם אוהב במיוחד; יקירו, אהובו. "הילד הקטן היה אהוב ליבו של סבו." "הספר הזה נשאר אהוב ליבה במשך שנים רבות." "הכלב היה אהוב ליבם של כל בני המשפחה."

מקובל ואהוד על בני אדם. "המורה היה אהוב על הבריות בזכות סבלנותו ויחסו החם." "הוא נודע כאדם אהוב על הבריות בכל מקום שבו פעל." "מנהיגה אהובה על הבריות זוכה לאמון רחב."

"אהוב" הוא רומן משנת 1987 מאת הסופר האמריקאי טוני מוריסון. לאחר מלחמת האזרחים האמריקאית, הוא מספר את סיפורה של משפחת עבדים לשעבר שבבית סינסינטי רדוף רוח מרושעת. "אהובתי" נכתב בהשראת אירוע חיים אמיתי בו מעורבת מרגרט גרנר, שפחה נמלטה מקנטקי שברחה למדינת חופיה אוהיו בשנת 1856, אך נלכדה בהתאם לחוק העבדים הנמלט משנת 1850. כשמרשלים אמריקאים פרצו לבקתה. במקום בו גרנר ובעלה התבצרו, הם גילו שהיא הרגה את בתה בת השנתיים וניסתה להרוג את ילדיה האחרים כדי לחסוך אותם מהשבתם לעבדות. מתוך ויקיפדיה

אדם שיש עמו קשר רומנטי; בן זוג. "היא פגשה את אהובה בתחנת הרכבת." "במכתב כתבה געגועים עמוקים לאהובה." "הוא הגיע למסיבה עם אהובתו."

שמחבבים ומוקירים אותו; יקר ללב. "הסופר היה אהוב על קוראיו במשך שנים רבות." "המורה האהובה זכתה להערכה רבה מצד תלמידיה." "זהו שיר אהוב שמושמע שוב ושוב ברדיו."

שם פרטי עברי לבנות. פירוש השם: יקרה ללב, נאהבת

חש אהבה או חיבה עמוקה כלפי אדם, בעל חיים או דבר מה. "הוא אהב את משפחתו בכל ליבו." "היא אהבה מאוד את הכלב שגידלה מילדות." "אני אוהב את הים בכל עונות השנה."

חיבב; נהנה ממשהו או מצא בו עניין. "הילד אהב במיוחד סיפורי הרפתקאות." "היא אהבה לשבת בגינה בשעות הערב." "לא אהבתי את הרעיון שהוצע בישיבה."

העדיף דבר אחד על פני דבר אחר מאותו סוג. "אני אוהב תה יותר מקפה." "מבין כל העונות, הוא אוהב במיוחד את האביב." "היא אוהבת את השמלה הכחולה על פני השחורה."

יַקִּירִי