לס (בגרמנית: Löss) היא סוג של קרקע, שהרכבה הוא ממשקעי טין (סילט) בעיקר ומיחסים שווים של חרסית וחול המחוברים באופן רופף באמצעות סידן פחמתי (CaCO3), חומר אורגני, תחמוצות ברזל ומינרלים נוספים. צבעה הוא צהוב עד חום בהיר. מתוך ויקיפדיה

{{ספר מתוך ויקיפדיה

חרץ חריצים בפרי השיקמה כדי לזרז את הבשלתו

אכל במהירות ובתאווה; זלל. "אחרי יום שלם בלי אוכל הוא בלס את הארוחה בתוך דקות." "הילד בלס את העוגיות עוד לפני שהאורחים הגיעו." "הם בלסו את הפיצות כאילו לא אכלו כל היום."

לנתיבות ישראל (ספר), לנתן, לנתנוטיים, לנתניד, לנתנידים, לס (ספר), לס איסטרמן, לס אספין, לס אסקלדס, לס האריסון

זַלְּלָן, גַּרְגְּרָן. "הוא נודע כבלסן גדול ואכל במהירות מכל מה שהוגש לשולחן." "הילד הבלסן חיסל את כל העוגיות עוד לפני הארוחה." "אל תהיה בלסן; השאר גם לאחרים."

משקע קרקע דק מאוד, המורכב בעיקר מחלקיקי טין ואבק שהוסעו ברוח ושקעו על פני הקרקע. "באזור הנגב נפוצות קרקעות לֵס." "החתך הגאולוגי חשף שכבה עבה של לֵס." "מי הגשמים מחלחלים אחרת בקרקע לֵס מאשר בקרקע חרסיתית."