בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה. אדם העוסק בחקר זה נקרא בלשן או לשונאי. מתוך ויקיפדיה

ריגל; עקב בחשאי אחר אדם, מקום או פעילות כדי להשיג מידע. "הסוכן בלש אחר חברי הארגון במשך שבועות." "החוקרים בלשו סביב המחסן כדי לאסוף ראיות." "הוא נשלח לבלוש אחרי החשוד המרכזי."

בלשג'רמט, בלשדיארמט, בלשון אשר הזכרת לזוכריך, בלשים בלילה, בלשינה בוברויסק, בלשנות, בלשנות גנרטיבית, בלשנות דיאכרונית, בלשנות היסטורית, בלשנות השוואתית

עיבד בידיים בצק או חומר רך באמצעות מעיכה, הידוק וגלגול. "האופה לש את הבצק עד שהתקבל מרקם אחיד וגמיש." "הילדים לשו את החימר הרטוב ויצרו ממנו דמויות קטנות." "יש ללוש את התערובת כמה דקות לפני האפייה."

מי שמקצועו הוא לפענח תעלומות, לחקור פשעים וכד'; חוקר

סוגה ספרותית שבה הגיבור חוקר ופותר תעלומות

מומחה לשפות; מי שחוקר שפות טבעיות. "הבלשן חקר את התפתחות העברית לאורך הדורות." "באוניברסיטה הרצתה בלשנית על מבנה המשפט בעברית מדוברת." "ספרו של הבלשן עוסק בהשוואה בין שפות שמיות."