בקליט (באנגלית: Bakelite) הוא גרסה מוקדמת של פלסטיק, והוא השם הנפוץ של התרכובת polyoxybenzylmethylenglycolanhydride. הבקליט הוא שרף תרמוסטי (שלא ניתן להתיך) שנוצר באמצעות תגובת אלימינציה של פנול עם פורמלדהיד. הבקליט פותח על ידי ליאו בקלנד (Leo Baekeland; 1944⁻1863), כימאי אמריקני ממוצא בלגי בשנת 1907 בניו יורק. מתוך ויקיפדיה

קליטה היא הפעולה של קבלת אותות אשר נשלחו ממקור מסוים. מתוך ויקיפדיה

קליטה היא התהליך שבו עולה חדש מסתגל לחברה ולתרבות בישראל. מתוך ויקיפדיה

חומר פלסטי סינתטי קשיח, מן הפלסטיקים הראשונים שיוצרו בתעשייה, ששימש בין השאר לייצור ידיות, מכשירי חשמל וחלקי בידוד. "ברדיו הישן היו כפתורים עשויים בקליט." "ידית הסיר יוצרה מבקליט עמיד לחום." "אספנים מחפשים טלפונים עתיקים עם מעטפת בקליט."

שקל לקלוט או לזכור אותו; מושך את תשומת הלב ונחרת בזיכרון. "לסיסמת הפרסום הייתה מנגינה קליטה במיוחד." "השם הקליט של התוכנית סייע לה להיזכר בקרב הצופים." "הכותרת קצרה וקליטה, ולכן משכה מיד את העין."

קליוולנד, קליום, קליום פרמנגנט, קליוסטרו, קליופי, קליטה (עלייה לארץ ישראל), קליטומאכוס, קליטומכוס, קליטוס הלבן, קליטוריס