א
א
א
1.
גרם לאחר לחטוא או לעבור על כללי המוסר. "המסית החטיא את חבריו במעשיו הפסולים." "לדבריו, המנהיג החטיא את הציבור והרחיק אותו מן הדרך הישרה." "המחנך הזהיר מפני תכנים העלולים להחטיא בני נוער."
2.
לא פגע במטרה; לא קלע. "החלוץ בעט לשער אך החטיא." "היורה כיוון בזהירות, ובכל זאת החטיא את המטרה." "הטיל שוגר, אך החטיא את יעדו."
ושהחטיא מילון - ושהחטיא הגדרה מילונית - מילון עיברי ושהחטיא - פירוש ושהחטיא
ושהחטיא תרגום - ושהחטיא באנגלית - uavjyht
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
