א
א
א
1.
גרם לאחר לחטוא או לעבור על כללי המוסר. "המסית החטיא את חבריו במעשיו הפסולים." "לדבריו, המנהיג החטיא את הציבור והרחיק אותו מן הדרך הישרה." "המחנך הזהיר מפני תכנים העלולים להחטיא בני נוער."
2.
לא פגע במטרה; לא קלע. "החלוץ בעט לשער אך החטיא." "היורה כיוון בזהירות, ובכל זאת החטיא את המטרה." "הטיל שוגר, אך החטיא את יעדו."
ושהחטיאי מילון - ושהחטיאי הגדרה מילונית - מילון עיברי ושהחטיאי
פירוש ושהחטיאי - ושהחטיאי תרגום - ושהחטיאי באנגלית - uavjyhth
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
