מוסלמי שהקריב את חייו למען מצווה דתית

בישראל כינוי למחבל מתאבד

מי שמוכן לסכן את עצמו למען מטרה שמאמין בה

שהיד (בערבית: شهيد, בריבוי: شهداء, שהדאא) הוא מונח דתי⁻מוסלמי, שפירושו המילולי הוא "עד". זהו תואר שניתן למוסלמי לאחר מותו, אם מת תוך כדי קיום מצווה דתית, תוך כדי מלחמה או כל צורת מאבק אחרת (גם לא אלימה או פסיבית) למען הדת. לחלופין, אם מת תוך כדי הגנה על משפחתו, רכושו, או דמו. שהיד נחשב גם מוסלמי שמת ממגפה, מטביעה ושריפה, ועוד. מתוך ויקיפדיה

התקן או רכיב המשמש לאחיזה, הנעה או הפעלה של חפץ או מכשיר כלשהו באמצעות כף היד. "הידית של הדלת נשברה והיה קשה לפתוח אותה." "אחזתי בידית הסיר בזהירות כדי לא להיכוות." "הטכנאי החליף את ידית הברז בחדשה."

בכדורסל: שחקן בעל קליעה טובה, במיוחד בקליעות מרחוק; גם כינוי ליד של קלעי מצטיין. "לקבוצה יש ידית מצוינת שקולעת שלשות באחוזים גבוהים." "המאמן הכניס למגרש את הידית של הקבוצה בדקות ההכרעה." "יש לו ידית נדירה, והוא מסוגל לקלוע כמעט מכל מצב."

העדפה תפקודית קבועה של יד אחת על פני האחרת בביצוע פעולות, כגון כתיבה או זריקה. "בבדיקה ההתפתחותית נבחנה הידיות של הילד באמצעות משימות ציור ואחיזה." "אצל רוב האנשים הידיות היא ימנית, אך יש גם שמאלית או מעורבת." "המחקר בדק אם יש קשר בין ידיות לבין דפוסים מסוימים של עיבוד מוחי."

שהחיה תמות, שהחיינו, שהחינו, שהי, שהי פהי, שהיד ח'אקאן עבאסי, שהיד חקן עבאסי, שהיה, שהיות ופהיות, שהיית צה"ל בלבנון